בית הקברות הפרוטסטנטי פריקוי באיסטנבול: מדריך והיסטוריה

איסטנבול אטרקציותבית הקברות הפרוטסטנטי פריקוי באיסטנבול: מדריך והיסטוריה

בית הקברות הפרוטסטנטי של פריקוי: בית קברות אירופי ושקט בלב איסטנבול

בית הקברות הפרוטסטנטי של פריקוי הוא פינה יוצאת דופן באיסטנבול, שם, בצל עצי הברוש והפלטהנים העתיקים, נחים זה לצד זה דיפלומטים בריטים, מוזיקאים פרוסים, מבשלי בירה שווייצרים, מיסיונרים אמריקאים ומדענים גרמנים. שמו הלטיני הרשמי הוא Evangelicorum Commune Coemeterium, "בית הקברות האוונגליסטי המשותף". הוא ממוקם ברובע פריקוי שבמחוז שישלי, כ-3 ק"מ צפונית לכיכר טקסים, והוא חבר רשמי באגודת בתי הקברות החשובים של אירופה (ASCE). בית הקברות הפרוטסטנטי של פריקוי מקבל מבקרים מאז 1859 ומהווה מעין מוזיאון פתוח לפיסול מצבות: כאן נאספו אנדרטאות מהמאה ה-17 ועד ימינו, ובסך הכל קבורים באדמתו כ-5,000 אנשים.

ההיסטוריה והמקור של בית הקברות הפרוטסטנטי בפריקי

ההיסטוריה של המקום הזה מתחילה הרבה לפני שהובא ארון הקבורה הראשון לפריקי. עד אמצע המאה ה-19, כל האירופאים בקונסטנטינופול נקברו בבית קברות נרחב מעבר לפרה, שזכה לשם הרומנטי Grand Champs des Morts — "שדות המתים הגדולים". "עיר המתים" זו השתרעה מהכיכר טקסים של ימינו צפונה, והייתה כה מפורסמת באירופה, עד שהיוותה השראה לרפורמטורים בתחום בתי הקברות מפריז ועד וינה. בחלק הפרנקי, כלומר המערב-אירופי, הייתה האווירה המוכרת ביותר: עצי ברוש, מצבות שיש בלטינית, צלבים של דתות שונות.

אך הצמיחה המהירה של איסטנבול פעלה לרעת בית הקברות הישן. בין השנים 1840 ל-1910, השטח שבין טקסים לשישלי הפך משדות פתוחים וגינות לאזור מגורים צפוף. "שדות המתים הגדולים" מצאו את עצמם בדיוק בדרכו של העיר המתרחבת. כבר בשנת 1842 תיאר המיסיונר האמריקאי ויליאם גודל במרירות כיצד נאלץ להעביר את גופתו של בנו בן התשע, קונסטנטין וושינגטון, שמת מטיפוס הבטן: "הקבר נחפר עמוק, והארון בקושי הספיק להתייבש. הכל היה שקט ורגוע... שלום, ילד אהוב!".

בשנת 1857, על פי צו של הסולטאן עבדול-מג'יד הראשון, העניקה ממשלת האימפריה העות'מאנית אדמות בפריקיה למדינות הפרוטסטנטיות המובילות של התקופה: בריטניה, פרוסיה, ארצות הברית, הולנד, שוודיה, נורווגיה, דנמרק, ערי הגנזה והדוכסות הגדולה של אלדנבורג. הקבורה הראשונה התקיימה בנובמבר 1858, והבית הקברות נפתח רשמית בתחילת 1859. ביולי 1863 הוצאו שרידיהם של יותר מתריסר אמריקאים, בהם קונסטנטין גודל הקטן, מהאזור הפרנקי הישן והועברו לפריקיה יחד עם מצבותיהם. "שדות המתים הגדולים" לשעבר הוסבו לפארק ציבורי — בשנת 1869 נפתח כאן גן טקסים, שבמקומו שוכנת כיום הכיכר הנושאת את אותו השם.

אדריכלות ומה לראות

במבט ראשון, בית הקברות הפרוטסטנטי של פריקוי נראה כמו ריבוע ירוק ושליו מאחורי חומת אבן גבוהה. אך ברגע שעוברים את השער הראשי — נכנסים למרחב שבו כל מטר מספר סיפור נפרד. השטח תוכנן על פי הדגמים המערב-אירופיים של אמצע המאה ה-19: שבילים חלקים של חצץ, רובעים מסודרים, גדרות חיות נמוכות של תויה ולוור. הקיפראסים והפלטנים מספקים צל צפוף אפילו בצהרי אוגוסט, והלילך, הגליציניות והורדים הפורחים מרככים את החגיגיות של השיש הלבן.

Monument Row: מצעד פסלי קבורה

האטרקציה העיקרית היא הקיר המזרחי, שלאורכו משתרע מה שמכונה "Monument Row", "שדרת האנדרטאות". לכאן הועברו בזמנים שונים המצבות המרשימות ביותר מבית הקברות הפרנקי הישן והוצבו בשורה, כאילו היו מוצגים במוזיאון תחת כיפת השמיים. כאן ניתן לראות קרטושים בארוקיים מהמאה ה-17, ארונות קבורה קלאסיציסטיים, קשתות גותיות מחודדות, מלאכים בסגנון רומנטי וסטלות מודרניסטיות צנועות מהמאה ה-20. למטייל דובר הרוסית זה מזכיר טיול בבית הקברות הלותרני סמולנסקי או בבית הקברות וולקובסקי בסנט פטרסבורג: אותה דממה, אותו חצץ דק תחת הרגליים, אותו שילוב של שמות משפחה אירופיים ושמיים מזרחיים מעל הראש.

האגף הפרוטסטנטי הארמני

בפינה הדרום-מערבית נמצא חלק נפרד לארמנים פרוטסטנטים. קיר נמוך מפריד בינו לבין החלק המרכזי — בעבר היה הבדל זה עקרוני: הארמנים נחשבו לנתיני האימפריה העות'מאנית, וקבורתם יחד עם זרים הייתה מהווה הפרה של חוקי האימפריה. כיום ההבחנה הזו נשמרת כחלק מהזיכרון ההיסטורי. באותו חלקת קבורה ניצבים מצבות של יוונים, ערבים, אשורים והפרוטסטנטים הטורקים עצמם, כולל מוסלמים לשעבר שהתנצרו. הכתובות חרוטות בעשר שפות: ארמנית, יוונית, ערבית, סורית, אנגלית, גרמנית, טורקית עות'מאנית בכתב ערבי.

אנדרטת הזיכרון הצבאית של חבר העמים

בחלק המרכזי יש קבר צבאי אחד של חבר העמים: כאן קבור קצין מודיעין בריטי, שנהרג בשנת 1945, בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. לוח אבן לבן סטנדרטי עם צלב וכיתוב, האופייני לכל בתי הקברות של נציבות קברי המלחמה של חבר העמים, בולט על רקע האנדרטאות הפרטיות בסגנונות שונים.

סגנונות האנדרטאות — מהבארוק ועד המודרניזם

בבית הקברות מיוצגים כמעט כל הזרמים באדריכלות האנדרטאות האירופית של העת החדשה. קפלות-מאוזוליאומים משפחתיים בסגנון ניאו-גותי שוכנים לצד צלבים סגפניים על בסיסים נמוכים. ניתן למצוא פסלי מלאכים בגובה אדם, מוזות בוכיות, ספרי שיש פתוחים עם כתובות זיכרון ועמודים סמליים, שבורים באמצע — סמל למוות בטרם עת שהיה פופולרי במאה ה-19. כדאי להקדיש תשומת לב מיוחדת למצבות של משפחות לבנטיניות — בומונטי, פרוכטרמן, לנג — שתפקידן בחיים העסקיים והתרבותיים של איסטנבול במאות ה-19 וה-20 היה עצום. אפיטפים רבים מעוצבים בצורת שירים קצרים או ציטוטים תנ"כיים; ניתן למצוא כתובות בשבע-שמונה שפות זו לצד זו על לוח אחד — אנגלית, גרמנית, הולנדית, צרפתית, שבדית, הונגרית, לטינית ויוונית.

יוזמה לשימור וחיים חדשים לבית הקברות

בשנת 2018 הקימו תושבים מקומיים וצאצאי הקבורים את "Feriköy Protestant Cemetery Initiative" — ארגון מתנדבים לשמירת בית הקברות כאתר זיכרון, נוף היסטורי ואזור ירוק עירוני. בשנת 2021 הנהלת שבעת הקונסוליות הכלליות הכירה רשמית ביוזמה כשותפה שלה. מאז מתקיימים במקום סיורים, משחזרים מצבות ומוציאים לאור עלון עם סיפורים על קברים בודדים. עבור המטייל, משמעות הדבר היא שהמקום אינו רק "פתוח בשעות היום", אלא חי: ניתן למצוא שלטים עם קודי QR, גננים מטפלים בשיחים, ובימי חול אפשר להצטרף לטיול קבוצתי קצר עם מתנדב-היסטוריון.

עובדות ואגדות מעניינות

  • כאן קבור פרנץ קרל בומונטי (1857–1903) — מבשל בירה שווייצרי, שעמד בראשית תעשיית הבירה הטורקית המודרנית. דווקא שם משפחתו מופיע בשם השכונה בומונטי ובשם מותג הבירה הנושא את אותו השם, המוכר לרבים ממי שטיילו בביוגלו.
  • בין הקברים נמצא מצבתו של פאול לאנגה (1857–1919), מוזיקאי פרוסי, המנצח החצר האחרון של האימפריה העות'מאנית. הוא ניהל תזמורות ומקהלות באיסטנבול כמעט ארבעים שנה, ולפי זיכרונותיהם של בני דורו, ניצח אפילו במהלך מלחמת העולם הראשונה, כאשר באולם ישבו קצינים גרמנים וטורקים כאחד.
  • בבית הקברות קבורה בטי קארפ (1895–1974) — עובדת השגרירות האמריקאית ומרגלת, וכן ההיסטוריון הבריטי נורמן סטון (1941–2019), הידוע בספריו על תולדות מלחמת העולם הראשונה ומזרח אירופה, שלימד שנים רבות באוניברסיטת בילקנט באיסטנבול.
  • כאן קבור גם אליאס ריגס (1810–1901), מיסיונר ובלשן אמריקאי, שעבד על תרגום התנ"ך לשפות הבולגרית והארמנית — כתביו משמשים עד היום בטקסי הפולחן.
  • אחד הסיפורים המרגשים ביותר קשור לשמו של קונסטנטין וושינגטון גודל: הילד נקבר פעמיים והועבר פעם אחת, ודווקא קבורתו מחדש בשנת 1863 נחשבת לתחילתה הסמלית של חיים חדשים בבית הקברות — מעבר של הזיכרון האירופי הישן למקום חדש.
  • בין הקבורים במקום — ארנסט ממבורי (1878–1953), חוקר ביזנטי שווייצרי, מחבר המדריך הקלאסי "Constantinople: Guide Touristique", וכן הילרי סאמנר-בויד וג'ון פרילי, מחברי הספר המפורסם "Strolling through Istanbul" — ללא הגזמה, המדריך המצוטט ביותר בעיר בשפה האנגלית.

איך להגיע

בית הקברות הפרוטסטנטי פריקויי נמצא ברובע שישלי, כ-3 ק"מ צפונית לכיכר טקסים. הדרך הנוחה ביותר היא ברכבת התחתית בקו M2 (הקו הירוק). יש לנסוע מכיוון יניקאפי או טקסים עד לתחנת אוסמנביי או שישלי-מג'ידייקוי, ולצאת דרך שכונת פריקויי. משתי התחנות ועד לשערי בית הקברות – 10–15 דקות הליכה ברחובות השכונה, ניתן להתמצא בעזרת ניווט לנתונים 41.0539, 28.9839. הדרך מהמטרו עוברת ליד שוק פריקוי וכמה בתי מגורים לבנטיניים מסוף המאה ה-19 — המסלול עצמו כבר הופך לחלק מהטיול.

משדה התעופה של איסטנבול (IST) הכי נוח להגיע ברכבת התחתית M11 לתחנת Kağıthane, להחליף ל-M7 ולהמשיך עד Mecidiyeköy — בסך הכל כשעה עם מזוודה. משדה התעופה סביחה גוקצ'ן (SAW) מהיר יותר להגיע באוטובוס Havabus עד טקסים ומשם תחנה או שתיים ברכבת התחתית M2. אם אתם נוסעים במונית, אמרו לנהג "Feriköy Protestan Mezarlığı" או "Şişli Protestan Mezarlığı" — נהגי המוניות הטורקים בדרך כלל מכירים את שתי האפשרויות. בסמוך, מעבר לרחוב, נמצא בית הקברות הקתולי פנגלטי, אותו ניתן לבקר באותה הזדמנות. במזג אוויר נאה ניתן להגיע ברגל מטקסים תוך כ-35–45 דקות: המסלול עולה במעלה רחוב Halaskargazi, עובר ליד הכנסייה הארמנית Surb Astvatsatsin ויורד ל-Feriköy — אחת הטיולים האווירתיים ביותר בפרה העתיקה.

טיפים למטייל

הזמן הטוב ביותר לביקור הוא האביב (אפריל–מאי), כאשר הלילך והגליציניה פורחים, והסתיו (ספטמבר–אוקטובר) עם האור הזהוב העדין. בקיץ בשישלי חם והומה אדם, אך תחת עצי הברוש תמיד קריר יותר; בחורף בית הקברות פתוח, אך השבילים עלולים להיות חלקלקים לאחר גשם. הקצו לטיול 60–90 דקות, ואם אתם מתעניינים באפיתפים ובסגנונות האנדרטאות — שעתיים שלמות.

התלבשו בצניעות: מכנסיים ארוכים או חצאית, כתפיים מכוסות. זו אינה דרישה דתית, אלא כלל של נימוס בבית קברות פעיל. מותר וצריך לצלם, אך הימנעו מצילום משפחות שבאו לקברים, ואל תטפסו על כנים כדי להשיג זווית צילום טובה — אנדרטאות רבות מהמאה ה-19 שבירות. שעות הפתיחה עשויות להשתנות; לפני הביקור, בקרו באתר Feriköy Protestant Cemetery Initiative או התקשרו לאחד הקונסוליות הכלליות החברות בוועד המנהל (גרמניה, בריטניה, ארה"ב, הולנד, שבדיה, הונגריה, שווייץ) — הנשיאות מתחלפת מדי שנה.

שלבו את הטיול עם ביקור באתרים סמוכים: בית הקברות הקתולי פנגלטי מעבר לרחוב, רובע פריקוי עם חנויות העתיקות שלו ושוק הפשפשים בימי ראשון, וכן בומונטי עם מבשלת הבירה לשעבר שהוסבה ללופט ומסעדות. ניתן לרדת ברגל לכיכר טקסים תוך 40 דקות — המסלול עובר ברחוב חלאסקרגזי, אחד הרחובות האווירתיים ביותר בפרה העתיקה. לתייר דובר הרוסית, העייף מהשווקים הרועשים ומהמסגדים ההומים, בית הקברות הפרוטסטנטי פריקוי הוא הזדמנות נדירה לחוש את אותה "טורקיה אחרת": קוסמופוליטית, לבנטינית, רב-לשונית, שבה חיו תחת קורת גג אחת במשך מאות שנים אירופאים ועות'מאנים, ושבה הזיכרון של דו-קיום זה עדיין ניכר על לוחות השיש העתיקים.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — בית הקברות הפרוטסטנטי פריקוי באיסטנבול: מדריך והיסטוריה תשובות לשאלות נפוצות על בית הקברות הפרוטסטנטי פריקוי באיסטנבול: מדריך והיסטוריה. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
בית הקברות הפרוטסטנטי פריקוי הוא בית קברות היסטורי ברובע שישלי באיסטנבול, שהוקם בשנת 1859. שמו הלטיני הרשמי הוא Evangelicorum Commune Coemeterium. כ-5,000 אנשים קבורים כאן: דיפלומטים בריטים, מוזיקאים גרמנים, יזמים שוויצרים, מיסיונרים אמריקאים ומדענים. בית הקברות הוא חבר באגודת בתי הקברות החשובים של אירופה (ASCE) ומהווה מוזיאון פתוח לפיסול מצבות עם אנדרטאות מהמאות ה-17 עד ה-20.
עד אמצע המאה ה-19 נקברו האירופאים ב"גרנד שאמפ דה מור" ("שדות המתים הגדולים") — מצפון לכיכר טקסים. הצמיחה המהירה של איסטנבול בלעה את השטח הזה: בשנת 1869 הוקם במקומו גן טקסים, שהפך מאוחר יותר לכיכר הנושאת את אותו השם. בשנת 1857 העביר הסולטאן עבדול-מג'יד הראשון את האדמה בפריקיה לבריטניה, פרוסיה, ארצות הברית, הולנד, שוודיה, נורווגיה, דנמרק ומדינות פרוטסטנטיות אחרות. הקבורה הראשונה התקיימה בנובמבר 1858, ובשנת 1863 הועברו לכאן שרידים מבית הקברות הפרנקי שבוטל.
בבית הקברות קבורים לא מעט אנשים בולטים. פרנץ קרל בומונטי (1857–1903) — מבשל בירה שווייצרי, מייסד תעשיית הבירה הטורקית המודרנית, שעל שמו נקראים שכונת בומונטי ומותג הבירה. פול לאנגה (1857–1919) — מוזיקאי פרוסי, המנצח החצר האחרון של האימפריה העות'מאנית. אליאס ריגס (1810–1901) — מיסיונר אמריקאי, שתרגם את התנ"ך לשפות הבולגרית והארמנית. ארנסט ממבורי (1878–1953) — ביזנטולוג שווייצרי, מחבר המדריך הקלאסי לקונסטנטינופול. נורמן סטון (1941–2019) — היסטוריון בריטי, שלימד באוניברסיטת בילקנט.
"Monument Row", או "שדרת האנדרטאות", היא שורה של מצבות לאורך הקיר המזרחי של בית הקברות. לאורך השנים הועברו לכאן האנדרטאות היקרות ביותר מהנקרופוליס הפרנקי הישן. בשורה אחת שוכנים זה לצד זה קרטושים בארוקיים מהמאה ה-17, ארונות קבורה קלאסיציסטיים, קשתות גותיות מחודדות, דמויות מלאכים רומנטיות ואנדרטאות מודרניסטיות מהמאה ה-20. במגוון הסגנונות שלו, המקום מזכיר מוזיאון לאמנות זיכרון אירופית תחת כיפת השמיים.
כן. בפינה הדרומית-מערבית נמצא חלק נפרד של הקהילה הפרוטסטנטית הארמנית, המופרד על ידי חומה נמוכה — מבחינה היסטורית, הארמנים, כנתינים עות'מאניים, לא יכלו להיקבר לצד זרים. כיום, חלוקה זו נשמרת כזיכרון לעבר. בחלק הארמני ניצבים גם מצבות של יוונים, ערבים, אשורים וטורקים פרוטסטנטים. הכתובות על המצבות חרוטות בארמנית, יוונית, ערבית, סורית, אנגלית, גרמנית וטורקית עות'מאנית. בחלק המרכזי יש קבר צבאי אחד של חבר העמים (Commonwealth War Graves Commission) — קצין מודיעין בריטי, שנהרג בשנת 1945.
"יוזמת בית הקברות הפרוטסטנטי בפריקוי" היא ארגון מתנדבים שהוקם בשנת 2018 על ידי תושבים מקומיים וצאצאי הקבורים במקום. מטרתו היא לשמר את בית הקברות כאתר הנצחה, נוף היסטורי ואזור ירוק עירוני. בשנת 2021 הכירה הנהלת שבעת הקונסוליות הכלליות ביוזמה באופן רשמי כשותפה. הארגון מקיים סיורים בהדרכת מתנדבים-היסטוריונים, משחזר מצבות, מתקין שלטים עם קודי QR ומוציא לאור עלון עם סיפורים על קברים בודדים. בזכות היוזמה, בית הקברות חי חיים פעילים, ולא רק "פתוח למבקרים".
אין קוד לבוש דתי נוקשה, אך יש כללי התנהגות מקובלים: מומלץ ללבוש מכנסיים ארוכים או חצאית ולכסות את הכתפיים. מותר לצלם, אך אסור לצלם משפחות שבאו לקברים, ואסור לטפס על הכנים כדי להשיג זווית צילום טובה יותר — רבים מהאנדרטאות מהמאה ה-19 שבירות. בית הקברות עדיין פעיל, ולכן יש להתנהג בשקט ובכבוד.
כן, בית הקברות פתוח כל השנה. בחורף המקום פחות הומה ויש בו אווירה מיוחדת, אך לאחר גשמים השבילים עלולים להיות חלקלקים — מומלץ לנעול נעליים נוחות עם סוליות שאינן מחליקות. שעות הפתיחה בחורף עשויות להיות שונות מאלה של הקיץ, ולכן לפני הביקור מומלץ לבדוק את לוח הזמנים המעודכן באתר Feriköy Protestant Cemetery Initiative או ליצור קשר עם אחד משבעת הקונסוליות הכלליות החברות בוועד המנהל.
ממש מעבר לרחוב נמצא בית הקברות הקתולי פנגלטי — ניתן לבקר בו בקלות במסגרת טיול אחד. שכונת פריקוי מעניינת בזכות חנויות העתיקות ושוק הפשפשים המתקיים בימי ראשון. אזור בומונטי מושך מבקרים בזכות מפעל בירה לשעבר שהוסב ללופט עם מסעדות. אם הולכים ברגל לטאקסים ברחוב חלאסקרגזי, המסלול אורך כ-40 דקות ועובר ליד הכנסייה הארמנית סורב אסטוואצין ובנייני מגורים לבנטיניים מסוף המאה ה-19.
בבית הקברות ניתן למצוא כתובות על מצבות בעשר שפות ויותר: אנגלית, גרמנית, צרפתית, הולנדית, שבדית, הונגרית, לטינית, יוונית, ארמנית, ערבית, סורית וטורקית עות'מאנית (בכתב ערבי). לא אחת מופיעות מספר שפות זו לצד זו על אותה מצבה. הדבר משקף את ההיסטוריה הרב-לאומית של איסטנבול הלבנטינית. עבור המבקר, משמעות הדבר היא שגם ללא ידע מיוחד, הטיול הופך ל"קריאה" מרתקת של ההיסטוריה העירונית באמצעות שמות, תאריכים וציטוטים מתרבויות שונות.
כן. יוזמת בית הקברות הפרוטסטנטי בפריקוי (Feriköy Protestant Cemetery Initiative) מארגנת סיורים קבוצתיים בהדרכת מתנדבים בעלי ידע היסטורי — לרוב בימי חול. לוח הזמנים ותנאי ההשתתפות משתנים, ולכן מומלץ לברר את המידע העדכני באתר הרשמי של היוזמה או בקונסוליות השותפות. במתחם מוצבים גם שלטים עם קודי QR, שבעזרתם ניתן לקרוא באופן עצמאי את סיפוריהם של קברים בודדים — זוהי אופציה נוחה למי שמעדיף לסייר בקצב שלו.
מדריך למשתמש — בית הקברות הפרוטסטנטי פריקוי באיסטנבול: מדריך והיסטוריה מדריך למשתמש ב- בית הקברות הפרוטסטנטי פריקוי באיסטנבול: מדריך והיסטוריה, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
הזמן הטוב ביותר לביקור הוא באפריל–מאי, כאשר הלילך והגליציניה פורחות, ובספטמבר–אוקטובר, כאשר האור רך וזהוב. בקיץ חם, אך תחת עצי הברוש תמיד קריר יותר. לפני הנסיעה, יש לברר את שעות הפתיחה המעודכנות באתר Feriköy Protestant Cemetery Initiative או ליצור קשר עם אחד הקונסוליות הכלליות השותפות (גרמניה, בריטניה, ארה"ב, הולנד, שבדיה, הונגריה, שווייץ), שכן לוח הזמנים עשוי להשתנות.
הדרך הנוחה ביותר היא לקחת את קו M2 של המטרו (הקו הירוק) עד לתחנת Osmanbey או Şişli-Mecidiyeköy, ומשם ללכת ברגל כ-10–15 דקות דרך שכונת המגורים פריקוי. השתמשו בנקודות הציון 41.0539, 28.9839. אם אתם נוסעים במונית, אמרו לנהג "Feriköy Protestan Mezarlığı" או "Şişli Protestan Mezarlığı". משדה התעופה IST סעו במטרו M11 עד Kağıthane, ואז עברו ל-M7 עד Mecidiyeköy — כ-שעה. משדה התעופה SAW נוח יותר לנסוע באוטובוס Havabus עד טקסים ומשם תחנה או שתיים בקו M2. חלופה — מסלול הליכה מטקסים ברחוב Halaskargazi (35–45 דקות): הוא עובר ליד הכנסייה הארמנית סורב אסטוואצין ובנייני מגורים לבנטיניים ישנים.
לאחר הכניסה דרך השער הראשי, התקדמו לעבר הקיר המזרחי, שם נמצא "Monument Row" — שדרת מצבות שהועברו מהבית הקברות הפרנקי הישן. כאן מרוכזים האנדרטאות המרשימות ביותר: החל מקרטושים בארוקיים מהמאה ה-17 ועד לאנדרטאות מודרניסטיות מהמאה ה-20. לאחר מכן, פנו לפינה הדרומית-מערבית, שם נמצא האגף הפרוטסטנטי הארמני עם כתובות זיכרון בארמנית, יוונית, ערבית וסורית. בחלק המרכזי שימו לב ללוח הלבן הסטנדרטי של ה-Commonwealth War Graves Commission.
במתחם פזורות שלטים עם קודי QR, שדרכם ניתן לקרוא את סיפוריהם של קברים ספציפיים. שימו לב לקבריהם של פרנץ קרל בומונטי — מבשל הבירה שהעניק את שמו לשכונה שלמה, פאול לאנגה — המנצח החצר האחרון של האימפריה העות'מאנית, אליאס ריגס — מתרגם התנ"ך לארמנית ולבולגרית, וכן של החוקרים ארנסט ממבורי ונורמן סטון. אם ברצונכם לאתר קברים ספציפיים, אנא בדקו מראש את מיקומם דרך אתר Initiative — המתנדבים ישמחו לסייע לכם בניווט.
לטיול נינוח מספיקים 60–90 דקות. אם אתם מתעניינים בסגנונות האנדרטאות ובכתובות על המצבות מקרוב — הקצו לכך שעתיים. התלבשו בצניעות: מכנסיים ארוכים או חצאית, כתפיים מכוסות. צאו לצלם בחופשיות, אך אל תצלמו משפחות ליד הקברים ואל תטפסו על הכנים — רבים מהאנדרטאות מהמאה ה-19 שבירות. דאגו שהטלפון שלכם יהיה טעון: תזדקקו לקודי QR ולמפה במקום.
ביציאה מהבית הקברות, קפצו לביקור בבית הקברות הקתולי פנגלטי — הוא ממוקם ממש ממול, מעבר לרחוב. לאחר מכן, טיילו בשכונת פריקוי: בימי ראשון מתקיים כאן שוק פשפשים, ובסמטאות תמצאו חנויות עתיקות. אזור בומונטי, עם מבשלת הבירה לשעבר שהוסבה ללופט ומסעדות, יוסיף ניגוד מודרני. סיימו את היום בירידה ברגל לכיוון טקסים ברחוב חלאסקרגזי — אחד הרחובות האווירתיים ביותר בפרה העתיקה.